ביצוע קורס צלילה עם לוח גב רתמה וכנף הם מומלצים. אתה רוצה הסבר יותר מפורט?

ובכן SDI תמיד אפשרה שימוש במגוון ציוד בעת לימוד קורס צלילה במים פתוחים. התקנים מציינים התקנת גב עם מיכל יחיד, אך אינם מציינים את סגנון מאזן הציפה או הרתמה. זה מקובל לחלוטין להשתמש בלוח גב, ברתמה ובכנף, כמו גם שימוש בצינור ארוך. חומרי ההדרכה של SDI תמיד דנו בשימוש במאזני ציפה בסגנון ז’קט או בסגנון כנפיים. וגם כללו תצורות של צינורות ארוכים. לא היינו כוללים אותם בחומרי ההדרכה אם אנו לא מאפשרים שימוש בהם.

 ישנן מספר סיבות מדוע הדרכת קורס צלילה בלוח גב, רתמה וכנף (BPHW) הופכת לפופולרית יותר.

במאמר זה אתמקד בשימוש בתצורת ציוד לוח גב (BPHW) במים פתוחים. אשאיר דיון על התקנת צינור ארוך למאמר אחר.

זה נראה מגניב

סיבה אחת שטחית אך חשובה היא שזה נראה מגניב וצוללים אוהבים ערכות מגניבות. ובכן, זה אולי נראה חסר חשיבות, אבל כאשר צלילה מתחרה בענפי ספורט ‘מגניבים’ אחרים כמו אופני הרים וגלישת סאפ בעמידה, כל דבר שאנחנו יכולים לעשות כדי שהספורט ייראה מגניב יותר הוא רעיון טוב. זה עוזר למשוך אנשים לספורט, וזה דבר טוב עבור כל הענף.

יכולת התאמה ומודולריות

ההתאמה והמודולריות של מערך ציוד לוח גב הם יתרון עצום עבור הצולל. במקום שיהיה לציוד תצורה מוגבלת ביישום שלה, לצולל יש מערך שיגדל יחד איתו. אפשר להוסיף כיסי משקל בעת הצורך, להחליף בין חומרי לוח גב שונים ומשקולות לתנאי צלילה שונים ולהחליף את הרתמה כאשר היא נשחקת. לצוללים המחפשים לקנות משהו שיגדל איתם במחיר סביר, זה מאוד אטרקטיבי. מנקודת המבט של ההדרכה, תצורת ציוד לוח גב מקלה על התלמיד להשיג ציוד טוב. זה עלול להאיץ את תהליך הלמידה במהלך קורס צלילה ולגרום לתלמיד להרגיש יותר נוח ובטוח בצלילות הראשונות שלו. סביר יותר שצולל שמרגיש יותר נוח ובטוח ימשיך לצלול בהשוואה לצולל שנאבק ומאבד ביטחון.

הטבות למועדון הצלילה

עבור מועדון הצלילה, לשימוש

בתצורת ציוד לוח גב לביצוע קורס צלילה יש יתרונות כלכליים ממשיים. סגנון הג’קט הסטנדרטי של המאזן ציפה חייב להיות בגודל הנכון של התלמיד. מה שאומר שמועדון הצלילה צריך לשאת מגוון שלם של גדלים מ-XS עד XXL. רובם לא יהיו בשימוש בו-זמנית, מה שאומר שזו השקעה גדולה במלאי עם ניצול נמוך יחסית. מועדון צלילה טיפוסי עשוי להכיל 20 מאזני ציפה במלאי על מנת להפעיל קורס עם 4-6 תלמידים. היתרון של תצורת מאזן הציפה הוא שהרתמה ניתנת להתאמה כמעט אינסופית. כלומר, אותה רתמה ניתנת להתאמה מ-XS ועד ל-M או XXL יחסית בקלות. כתוצאה מכך, מועדון הצלילה אינו צריך לשאת מגוון כה רחב של מאזני ציפה. להחזיק במלאי 10 תצורות של ציוד לוח גב במקום 20 מאזני ציפה בסגנון ג’קט הוא יתרון ברור במונחים של הוצאה ראשונית, תחזוקה וירידת הערך.

מועדוני צלילה רבים מחליפים כעת את ערכות בית הספר שלהם עבור קורס צלילה לציוד לוח גב מכל הסיבות לעיל.

ברור שיש כמה יתרונות אמיתיים לתלמיד, למדריך, למועדון הצלילה ולתעשייה בעת שימוש בתצורת ציוד לוח גב. למרות זאת, השאלה האם אתה יכול ללמד באמצעות ציוד לוח גב ממשיכה לעלות. יש לי באופן קבוע מועמדים לתפקידי מדריכים, מנהלי קורס או מאמנים, שלמרות העובדה שהם בדרך כלל צוללים בתצורת ציוד לוח גב עם מיכל בודד, מגיעים לקורס שלהם עם מאזן ציפה מושאל כי הם חושבים שזה מה שנדרש.

אותם טיעונים למדוע אינך יכול להעביר קורס צלילה בתצורת ציוד לוח גב ואותם “בעיות” ממשיכות לצוץ פנים מול פנים וכמובן באינטרנט. בואו נשים את הטיעונים והבעיות הללו למנוחה אחת ולתמיד.

ערכה סטנדרטית

הטיעון הנפוץ ביותר הוא שבמהלך קורס צלילה עלינו להשתמש בערכה “סטנדרטית” או “רגילה” ושהמאזן ציפה הוא סטנדרטי. זהו טיעון מעניין מכיוון שזה לא תמיד היה כך, ומאזני ציפה לא תמיד נחשבו “נורמליים”. לצוללים הראשונים לא היה מכשיר מאזן ציפה והם היו משנים עומק על ידי שחייה למעלה או למטה. מכשיר בקרת הציפה הראשון המסחרי היה המעיל ציפה המתכוונן (ABLJ). אלה פותחו מחליפות הצלה סטנדרטיות ודגמים מוקדמים נופחו על ידי הפה, כאשר לדגמים מאוחרים יותר היה מיכל חירום קטן ולאחר מכן חיבורים ישירים בחינם. “סגנון הז’קט” של מאזן הציפה שאנו משתמשים בו כהיום הומצא רק בתחילת שנות ה-70 ונכנס לשימוש פופולרי רק בשנות ה-80.

אם תמיד היינו מקפידים על ערכה סטנדרטית, לא היינו מתקדמים ממאזן ציפה ל-ABLJ ואז מ-ABLJ למאזן ציפה בסגנון ז’קט.

למעשה, מאזני ציפה היו שנויים במחלוקת כאשר הם הוצגו לראשונה. אנשים רבים חשבו שמאזני ציפה מסוכנים מכיוון שהם לא חליפת הצלה אמיתית, ובניגוד ל-ABLJ, לא היו צפים למעלה כשאתה בחוסר הכרה.  למרות החששות הללו והעובדה שהם לא היו בסגנון ז’קט “רגיל” או “סטנדרטי”, מאזני ציפה אומצו כמעט בכל העולם בגלל היתרונות שלהם על פני ה- ABLJ.

השימוש בציוד התפתח מה- ABLJ למאזני ציפה. עם זאת, אין שום דבר מיוחד או ייחודי במאזני ציפה שפירושו שלא ייתכן שינוי נוסף. ציוד צלילה מתפתח ומשתנה. בדיוק כפי שמאזני ציפה אומצו מכיוון שהם היו הטכנולוגיה הטובה ביותר באותה התקופה, אין שום סיבה שלא ניתן לאמץ טכנולוגיה אחרת. המאזן ציפה עצמו התפתח עם השימוש במשקולות משולבות ולא בחגורת משקולות נפרדת. אם לתצורת ציוד לוח גב יש יתרונות על פני תצורת מאזן הציפה, אין סיבה שלא לאמץ אותה.

הטיעון שאתה רק יכול להשתמש בערכה “רגילה” או “סטנדרטית” הוא למעשה מסוכן מכיוון שהוא אומר שלעולם לא נוכל להתפתח. אם מגיע משהו טוב יותר מהערכה הרגילה או הסטנדרטית הנוכחית, אנחנו צריכים לאמץ אותה. אם ציוד לוח גב הוא פתרון טוב יותר מהתצורה הסטנדרטית הנוכחית, אנחנו צריכים לשנות את מה שאנו מחשיבים כערכה סטנדרטית.

חניכי קורס צלילה יצטרכו להכיר את המאזן ציפה מכיוון שזה מה שהם יתקלו בו כשהם מטיילים.

הטיעון הוא שהם צריכים להכיר את תצורת מאזן הציפה מכיוון שייתכן שיהיה להם רק גישה למאזן ציפה כשהם משתמשים בערכה להשכרה. בנוסף, ייתכן שיש לצוללים חברים עם ז’קט בסגנון מאזן ציפה. כל אלה נקודות הגיוניות ואני מסכים שיש להכיר לצוללים מאזן ציפה בסגנון ז’קט גם אם הם לומדים על תצורת ציוד לוח גב. עם זאת, אותו טיעון עובד גם הפוך. צוללים שלומדים לצלול עם מאזן ציפה צריכים להכיר את תצורת ציוד לוח גב במקרה שהם יצללו עם צולל שמשתמש בתצורה זו. ככל שציוד לוח גב הופך ליותר ויותר פופולרי, זה הופך להיות יותר בעייתי.

אז במהלך קורס צלילה מים פתוחים צריכים לכסות את השימוש גם במאזני ציפה וגם בציוד לוח גב.

כמובן, זה לא חכם ללמד את כל המיומנויות בשתי התצורות, אבל פתרון טוב יהיה להסביר את שתיהן בסעיף תצורת הציוד. לאחר מכן מומלץ לבקש מהצולל לבצע את כל המיומנויות בתצורה אחת. זה גם הגיוני להראות לצולל שצולל בתצורת ציוד לוח גב איך לעשות בדיקת בן זוג על צולל עם מאזן ציפה, אבל זה גם הגיוני להראות לצוללים עם מאזני ציפה איך לעשות בדיקת בן זוג על צולל עם ציוד לוח גב. לאחר קורס מים פתוחים, אם צולל עובר ממאזן ציפה לציוד לוח גב (או להיפך) הוא פשוט יצטרך לקחת פגישת היכרות עם מדריך ולאחר מכן הוא מוכן לצלול בתצורה החדשה.

על המדריכים להשתמש באותה ערכה כמו התלמיד

הטיעון הזה תקף. הגיוני מאוד שהמדריך והתלמיד ישתמשו באותה ערכה. זה מקל על המדריך להפגין כישורים אם הציוד תואם. אך זה יכול להיפטר בקלות.  התלמיד והמדריך שניהם ישתמשו בציוד לוח גב והבעיה נפתרה. אם המדריך צולל בדרך כלל בציוד לוח גב ובאמת מאמין שזו האפשרות הטובה ביותר, אז למה שהוא לא ירצו לתת לתלמיד שלו יתרון בכך שהוא מתחיל בתצורה הזו? “עשה מה שאתה מלמד ולמד את מה שאתה עושה” היא מנטרה עוצמתית. זו דוגמה מושלמת לכך. זה גם נראה מוזר בעיני התלמיד כאשר המדריך מתעקש שעליו להשתמש במאזן ציפה בסגנון ז’קט ואולי אפילו ימכור לו את הציוד הזה אבל ישתמש הוא עצמו בציוד לוח גב לצלילה שלו.

איך אתה יכול ללמד מיומנות מסוימת בצורה הנדרשת אם אתה משתמש בציוד לוח גב?

הטיעון הזה הוא תוצאה של המנטליות שאומרת שיש רק דרך אחת ללמד מיומנות. הכישורים בקורסים של סוכנות מסויימת הוסדרו שמאזני ציפה בסגנון ז’קט היו נפוצים. משמעות הדבר היא שהשלבים הגיוניים לחלוטין בעת ​​שימוש בציוד בסגנון ז’קט, אך עשויים לא להיות הגיוניים בתצורה אחרת. חלק מהמדריכים מתייחסים לזה בצורה הבאה, שאם אינך יכול לעקוב אחר התהליך הסטנדרטי עליך לשנות את הציוד. אבל זה לא נכון, זה לא עניין של שינוי ציוד כדי להתאים למיומנות אלא שינוי מיומנות כדי להתאים לציוד. אם הטכניקה ה’סטנדרטית’ לשחזור הווסת לא עובדת עבור ציוד לוח גב, אז תשנה את הטכניקה. המטרה היא לא לעקוב אחר סדרה מוגדרת של שלבים אלא להשיג תוצאה סופית. סט השלבים הסטנדרטי עשוי להשיג את התוצאה הסופית הרצויה עם מאזן ציפה, אבל אם זה לא עובד עבור ציוד לוח גב עלינו לשנות את סט השלבים כדי להשיג את המטרה הרצויה.

יש ללמד מיומנויות מסוימות בצורה מעט שונה, אך בסך הכל מדובר בשינויים מינוריים.

בדיקת בן זוג/סקירה של ה-אבגדה’ – ברור שאם הצולל משתמש בציוד לוח גב, בדיקת הבן זוג צריכה לכסות זאת. עבור בני זוג ששניהם משתמשים בציוד לוח גב, התהליך זהה. במציאות, יש פחות הבדלים בין ציוד לוח גב לבין מאזן ציפה בסגנון ז’קט טיפוסי מאשר בין הרבה סגנונות שונים של מאזני ציפה בסגנון ז’קט. עבור בני זוג המשתמשים בציוד שונה, כאשר אחד לובש ציוד לוח גב והשני לובש מאזן ציפה בסגנון ז’קט, בדיקת הבן זוג רק צריכה לוודא שכל אדם מכיר את הציוד של השני ויודע כיצד להסיר אותו במקרה של תאונה.

ההבדלים העיקריים בין ז’קט בסגנון לוח גב ומאזן ציפה הם:

• א – אוויר – ללא שינוי
• ב – ציפה
• פחות אבזמים וקליפים. לעתים קרובות אפשר רק לשחרר את רצועת המותניים על הרתמה.
• לא לכל הכנפיים יש משיכת פירוק כתף, תבדוק אם כן. אם כן – האם זה עובד.
• התמקדות גדולה יותר בפורק כליות ובבדיקה שהיא עובדת.
• ג – מחשב – ללא שינוי
• ד – ציוד צלילה
• ברתמת אוון פיס, איפה התקן החיתוך אם יש צורך לחתוך את הרתמה.
• ה – כניסה – ללא שינוי

מאזן ציפה, לנפח ולהוציא אוויר

ההבדל היחיד בלמידת מיומנות זו הוא שיש מעט יותר התמקדות בשימוש בפורק הכליה האחורית ולא רק בשימוש פורק הכתף. הסיבה לכך היא שהצולל נוטה יותר להיות בתנוחה שטוחה ואופקית ובמקרה זה הפורק האחורי של הכליה עשוי להיות יעיל יותר מפורק הכתף. על התלמיד להתאמן בלהושיט את היד ולמצוא את הפורק האחורי של הכליה לפני השימוש בה לפריקת אוויר. כמו כן, על התלמיד להיות מודע למתי להשתמש בפורק הכתף ומתי להשתמש בפורק הכליה האחורית ועליו להתאמן בשימוש בשניהם. אתה יכול לטעון שאם אנחנו מעודדים את הצוללים להיות בתנוחה שטוחה, כל צוללי המים הפתוחים, בין אם הם משתמשים בציוד לוח גב או במאזן ציפה, צריכים להיות מסוגלים לעשות זאת. לא הייתי חולק עליך.

מאזן ציפה, הסרה והחלפה

לעתים קרובות ניתן להשלים את המיומנות הזו בדרך ה’סטנדרטית’ על ידי הוצאת הזרוע השמאלית מרצועת הרתמה והנפת כל מכלול יחידת הצלילה לצד ימין. אך אם הרתמה וואן פיס ולא ניתן לשחרר את רצועות הכתפיים זה עשוי להיות מאתגר. אתה יכול להשתמש בטכניקת “כנף עוף”, על ידי קיפול זרועך פנימה דרך הרתמה ואז הזזת המכלול ימינה. טכניקה חלופית היא להרים את היד מעל הראש, לתפוס את הגליל או השסתום מאחורי הראש ולמשוך את כל מכלול יחידת הצלילה למעלה ומעל ראשך.

בעת ביצוע מיומנות זו על פני המים, הטכניקה האלטרנטיבית של משיכת מכלול הצלילה מעל ראשך אינה מומלצת והאפשרות הטובה יותר היא להשתמש באפשרות “כנף עוף”.

מערכת המשקל, הסרה והחלפה

תצורות ציוד לוח גב רבות מגיעות עם משקולות משולבות או שניתן להוסיף משקל בקלות, ובמקרה זה, מיומנות זו אינה שונה מהאופן שבו היא נלמדת בעת שימוש במשקולות משולבות עם מאזן ציפה. באותה מידה, אם הצולל משתמש במשקולת אך לא רצועת מפשעה, אין הבדל באופן לימוד עם מאזן הציפה.

הבדל העיקרי כאשר הצולל משתמש בחגורת משקולות בשילוב עם רצועת מפשעה. לא פרקטי עבור הצולל ללבוש חגורת המשקולות על רצועת המפשעה.

יש טענה שלבישה מתחת לרצועת המפשעה יותר בטיחותית במקרה שחגורת המשקולות נופלת. היא תיתפס על ידי רצועת המפשעה והצולל לא יאבד אותה. מצד שני, אם צולל רוצה להוריד את חגורת המשקולות ומשחרר אותה, מבלי לשחרר קודם את רצועת המותן ורצועת המפשעה, חגורת המשקולות תתפס על רצועת המפשעה ולא תירד. כאשר מלמדים מיומנות זו, התהליך יהיה תלוי בתצורה המדויקת. להלן מספר אפשרויות:

אפשרות מס’ 1 – רצועת מפשעה עם שחרור מהיר

שחרר את רצועת המפשעה לשחרור מהיר

שחרר את חגורת המשקולות

תבדוק שחגורת המשקולות לא התקלקלה

אפשרות מס’ 2 – רצועת המפשעה מחוברת לרצועת המותן

שחרר את רצועת המותן של הרתמה

ודא שרצועת המפשעה משתחררת מרצועת המותן

שחרר את חגורת המשקולות

תבדוק שחגורת המשקולות לא התקלקלה

בעת חילוף מערכת המשקולות, מתבצע התהליך ההפוך. חשוב לוודא שרצועת המפשעה לא נמצאת באמצע לפני החלפת חגורת המשקולות. אין ספק שהחלפת חגורת משקולות מתחת למים תוך שימוש ברצועת מפשעה אכן מסבכת את העניינים. נקודות המפתח לתלמיד: קבל עזרה מהחברים שלך במקום להיאבק.

לא קריטי להיות מסוגל להחליף את רצועת המפשעה מתחת למים, כל עוד חגורת המשקולות מאובטחת אתה יכול לעלות ולפתור את הבעיה על פני המים.

כפי שאתה יכול לראות, ישנם יתרונות רבים לשימוש בציוד לוח גב וניתן לפתור בקלות את כל החסרונות. עכשיו כאשר תצורה זו הופכת פופולרית יותר, יהיה יותר ויותר ביקוש למדריכים ללמד בצורה זו. כפי שראינו במאמר זה, אין סיבה שהמדריך והתלמיד לא ילבשו תצורת ציוד לוח גב בשיעור מים פתוחים. באותה מידה, אין סיבה שהמדריך והתלמיד לא ילבשו ציוד לוח גב בקורס הצלה, דייבמאסטר, מדריך, מנהל קורס או מאמן.